מהי בעיית הפניית כפות הרגליים פנימה?
הפניית כפות הרגליים פנימה — המכונה גם “הליכת יונה” (pigeon‑toed) — היא אחת התלונות הנפוצות בקרב הורים, מאמנים ומורים. לעיתים חושבים שנפילות חוזרות, ביצועים נמוכים בספורט או מגושמות קשורים למבנה הגפיים התחתונות.
גורמים לפניית כפות הרגליים פנימה
יש שלושה גורמים עיקריים:
1. אנטברסיה של עצם הירך (Femoral Anteversion)
מאופיינת בזווית פיתול פנימית מוגברת בחלק העליון של עצם הירך. נוטה להיות תורשתי, עם שכיחות של כ‑10%.
ילדים עם מצב זה:
- מעדיפים לשבת בתנוחת W
- מתקשים לשבת בישיבה מזרחית
- בועטים את הרגליים החוצה בזמן ריצה
- הפיקה פונה פנימה
אין צורך למנוע ישיבת W — אין הוכחה מדעית שהיא גורמת נזק.
2. פיתול פנימי של השוק (Tibial Torsion)
נגרם מסיבוב פנימי של עצם השוק. הגורם אינו ידוע אך לעיתים תורשתי.
עלול לגרום:
- נטייה לנפילות, בעיקר בסוף היום
- פיצוי על ידי הפניית כפות הרגליים החוצה בזמן הליכה, מה שיוצר מראה של רגליים עקומות בגלל שהפיקה פונה החוצה
3. אדוקטוס של המסרק (Metatarsus Adductus)
עיקום פנימי של אמצע כף הרגל, היוצר רושם מוטעה שכל הגפה פונה פנימה.
הגורם אינו ידוע, ייתכן קשור למנח ברחם. לרוב מדובר בעיוות גמיש ולא כואב שמשתפר מעצמו בשנה הראשונה.
קיים סוג קשיח שדורש טיפול, אך רוב העיוותים הגמישים אינם מצריכים התערבות.
התפתחות טבעית וטיפול
רוב הגורמים לפניית כפות הרגליים פנימה משתפרים עם הזמן. בגיל 8–10 מושג מבנה הסיבוב של מבוגר.
ייתכן שיישאר מעט פניית רגל פנימה, לרוב דומה להורה שממנו ירש הילד את התכונה.
ילדים בדרך כלל:
- לומדים לפצות על הסיבוב
- ללא תסמינים
- אינם צריכים הגבלת פעילות
מחקרים מצביעים על כך שילדים עם פניית רגל פנימה עשויים להיות רצים וקופצים טובים יותר.
בעבר השתמשו במדרסים, נעליים מיוחדות, סדים וכבלים — אך אין הוכחה מדעית שהם משנים את מהלך ההתפתחות הטבעי.
מתי להפנות לאורתופד ילדים?
- עיוות לא סימטרי
- החמרה עם הזמן
- כאב שמגביל פעילות